הכרעת דין בתיק תת"ע 1478-02-13 - פסקדין

הנאשם זכאי מחמת הספק.

1.         הנאשם עומד לדין בגין עבירה של אי ציות לתמרור עצור (302) - בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.

2.         בישיבת ההקראה טען הנאשם כי: "לשוטר אין שדה ראיה ממקום עמידתו", ועל כן התיק נקבע לשמיעת הוכחות.

3.         מטעם התביעה העיד השוטר, רס"ב הינו בסאם, אשר ערך את הדו"ח (ת/1).

            בהתאם לדו"ח נסע הנאשם מדרום לצפון על גבי רחוב הראש בתל אביב ופנה ימינה לרחוב שלמה. במקום תמרור עצור בצד ימין וקו עצירה ברוחב הכביש. "הנ"ל נכנס לצומת ויצא ממנה בנסיעה רצופה ולא ציית לתמרור הנ"ל. נעצר על ידי בקשר עין שלמה 46 אשר עמדתי סטטי וזיהיתי את העבירה...".

            דברי הנהג, כפי שנרשמו מפיו של הנאשם, באחריתו של הדו"ח: "למה עצרת אותי בגלל המעבר חציה עצור תשאל את הבחור עצרתי".

4.         בחקירתו הנגדית אישר השוטר שעמד בשלמה 46. הנאשם טען כי ממקום זה אין קשר עין עם קו העצירה , ואילו השוטר השיב שיש, "אחרת לא ההייתי עוצר אותך".

השוטר אישר, לשאלת הנאשם, כי קיים קיוסק בפינת הרחובות, אולם במקום בו עמד לא היה משהו שיסתיר לו את שדה הראיה. הנאשם טען כי עת נעצר ע"י השוטר ניגש בחור שעבד עימו ושאל את השוטר מדוע עצר את הנאשם, והשוטר השיב כי אינו יודע על מי מדובר. השוטר לא זכר את מקום עמידתו המדויק, אם על המדרכה או על הכביש.

5.         הנאשם העיד להגנתו, והסביר כי ביום האירוע יצא מחנות שנקראת "אופנועית" שנמצאת בשלמה 46. הנאשם טען כי ידוע לו ששם עומדת ניידת, ואוכפת בגין אי ציות לתמרור עצור שנמצא ממול (מהצד השני, לא במקום בו נעצר). בהמשך, נסע ברחוב הראש עצר בקו העצירה עצירה מלאה, הוריד את שתי רגליו מטה והתקדם לאט, ואז השוטר "קפץ ואמר לי תעצור בצד". הנאשם טען כי ממקום עמידת השוטר אין שדה ראיה לראות את קו העצירה, שכן יש שם קיר של קיוסק שמפריע לשדה הראיה. הנאשם סיפר כי הראה למותב אחר של בית משפט זה, בעת ישיבת ההקראה,  סרטון שצילם באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו, בו רואים את הקטנוע והמקום בו עמד השוטר ומבחינים שקיר הקיוסק מסתיר את שדה הראיה. הנאשם הציג את הסרטון במהלך עדותו הראשית גם למותב זה.

בחקירתו הנגדית טען הנאשם כי עסקינן בסרטון שהוא צילם, ביום האירוע,  לאחר שהשוטר שב לניידת. הנאשם טען כי דבריו לשוטר, באחריתו של דו"ח, בדברי הנהג, לגבי אותו בחור, כוונו לאדם שהיה על מעבר החצייה. הנאשם עמד על גרסתו בחקירה הנגדית לפיה: "אני עצרתי בקו העצירה ולאחר מכן התקדמתי לאט לאט. עברתי את מעבר החצייה ומיד אחרי מעבר החצייה נעצרתי שוב והתחלתי לגלוש ימינה" - ע' 5, ש' 17-18.

הנאשם טען כי לא ידע שעליו להעתיק הסרטון לתקליטור והסרטון צולם ביום האירוע לאחר שהשוטר רשם את הדו"ח - ראו סיכומי הנאשם בעמוד 6.

6.         חרף העובדה,  שהנאשם לא הציג את הסרטון לשוטר, עת חקרו בנגדית, ולאור העובדה שעסקינן בנאשם נטול השכלה משפטית ואינו מיוצג, ומדובר בראיה מהותית, שהוצגה למותב שישב בישיבת ההקראה ובמהלך עדותו הראשית של הנאשם בפני, ובשים שלב התיק נסוב על סוגיית שדה הראיה, אפשרתי לנאשם, מטעמי צדק,  להעתיק את הסרטון על גבי תקליטור ולהגישו תוך 3 ימים לבית המשפט עם העתק לתביעה.

אפשרתי לתביעה להגיב בכתב לראיה זו באשר לקבלתה או אי קבלתה.

כבר למחרת הדיון,  ביום 10.6.13, התייצב הנאשם באולם בית המשפט ומסר את הסרטון כשהוא מועתק על גבי 2 תקליטורים, האחד לתביעה והשני לבית המשפט. העתק התקליטור נמסר לתובעת שנכחה באולם ולמזכירות לצורך הכנסתו לתיק וסומן נ/1.

7.         ביום 17.6.13, הגיבה התביעה בכתב באשר לראיה זו (נ/1). התביעה התנגדה להגשת הראיה, בשלב שלאחר הסיכומים, כל שכן שהיה על הנאשם לאמת את השוטר עם הסרטון. לחילופין טענה התביעה כי גם אם יאות בית המשפט לקבל ראיה זו יש ליתן לה משקל אפסי, שכן בסרטון לא רואים את כתובת האכיפה, מועד האכיפה, ולא ברור אם מדובר באותו השוטר שערך את האכיפה.

8.         מצפייה בנ/1, לאור הסבריו של הנאשם בעת עדותו באשר לסרטון, מתועד מיקום עמידת השוטר, המרחק ממקום עמידתו ועד, כך יש להניח לאור צילום הקיוסק הפניתי, לרחוב הראש, קו העצירה ותמרור העצור. לרבות הזווית הנראית מקו העצירה ימינה. אם משווים מזווית קו העצירה כלפי ימין, הרחוב החוצה, לא רואים את השוטר, שקודם לכן עמד על גבי הכביש. ודוק, דברים אלה עולים רק אם מחברים את דבריו של הנאשם במהלך עדותו עם הנראה בסרטון. צודקת התובעת כי מצפייה בסרטון לבדו אין רואים את כתובת מקום האכיפה, מועד הצילום והאם השוטר המצולם על גבי הכביש הינו השוטר שרשם את הדו"ח ביום האכיפה.

דיון והכרעה

9.         בפני גרסה מול גרסה. לאחר שהזהרתי את עצמי אני קובע שנותר בליבי ספק באשר לשדה הראיה ממקום עמידת השוטר ביחס לקו העצירה המצוי ברחוב הראש לאור קיומו של קיר הקיוסק הפינתי שבמקום, ודוק, השוטר לא חלק שבמקום קיים קיוסק.

10.        גם אם אתן משקל נמוך לסרטון שצילם הנאשם, שכן זה לא הוצג בפני השוטר בעת חקירתו הנגדית, בשים לב שאניח לטובת הנאשם כי צילמו בסמוך למתן הדו"ח ביום האירוע,  הספק מתעורר בליבי, גם ללא צפיה בסרטון האמור, לאור העובדה שהשוטר לא ציין את מקום עמידתו המדויק בשלמה 46, האם על המדרכה או על הכביש - ברי שככל שעומד השוטר על הכביש נתפתח לו שדה ראיה רחב יותר.